תיקון 101 בחוק התכנון והבניה – מה חשוב לדעת?
את המלצותיה של ועדת זיילר יישמו המחוקקים באמצעות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה – תיקון אשר מסדיר את הקמתם של מכוני בקרה על רישוי הבנייה בישראל. מכוני הבקרה לבחינת תכן וביצוע הבנייה במסגרת היתר הבנייה אמורים להחליף את הרשויות האמונות על התחום, וכך לתרום לשיפורן של איכות ובטיחות הבנייה בישראל. מהם עיקרי תיקון 101? מה קובע ההסדר החדש המעוגן בו? ומה חשוב שנדע לגבי תיקון 101 שמתיימר לחולל מהפכה במערך הבקרה על הבנייה בישראל?
מטרת התיקון בחוק
תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה כולל סעיפים ותקנות שמאמצים את מסקנות ועדת זיילר – ועידת חקירה שהוקמה על רקע אסון ורסאי. ועדת זיילר גיבשה דו"ח אשר כלל המלצות רבות בנוגע למערך הבקרה, הפיקוח והרישוי על הבניה בישראל. מטרת התיקון היא לשפר את איכות ובטיחות הבנייה בישראל, במקביל לייעול תהליכי הרישוי. הציפייה של מנסחי החוק היא שיישומו יצמצם את ליקויי הבניה ויפחית את האיום על שלום הציבור.
עיקרי החוק
כאמור, תיקון 101 כולל מספר הסדרים שמשנים את מערך הבקרה על רישוי הבניה בישראל. עיקרי החוק מאמצים את מסקנותיה של ועדת זיילר ומסדירים, בין היתר, את הקמתם של מכוני בקרה לפיקוח על תכנון הבנייה בישראל. מחקרים בארץ ובעולם הוכיחו כי קיומם של מכוני בקרה מורשים תורם רבות לבטיחות הציבור ומשפר לאין שיעור ובאופן דרמטי את איכות הבנייה. בין ההסדרים החשובים הנכללים בחוק, בולטים ההסדרים הבאים:
- הקמת מכוני בקרה – החוק קובע כי בישראל יוקמו מכוני בקרה שישתלבו בהם בקרים מורשים בעלי כלים, ידע ומיומנויות המאפשרים להם לבצע בקרה ופיקוח על פרוייקט בנייה, תוך הפעלת בקרה בשלבים השונים של תהליך הבנייה – החל משלב התכן וכלה בשלב הביצוע.
- מתן היתרים – למכוני הבקרה תהיה הסמכות להעניק היתרים נדרשים על סמך עמידה בתנאי קוד הבנייה ובדרישותיו, ולאחר ביצוע בקרת התכן והביצוע. היתרים אלה כוללים היתרי בניה וכן היתר לחיבור מבנים לתשתיות (טופס 4).
- ריכוז השירותים תחת קורת גג אחת – מכוני הבקרה יציעו סל שירותים מגוון הנחוץ לשם מימוש תהליך הפקת היתרים ורישוי בנייה באופן שיחסוך למבקשי ההיתרים זמן והתרוצצויות, וכל זאת לשם שיפור תהליך מתן הרישוי ותוך שיפור השירות הניתן לאזרח.
- הסדרת הפיקוח, ההסמכה והרישוי של מכוני בקרה – תיקון 101 כולל גם הסדרים והקמת מנגנונים שיסייעו להקמת מכוני הבקרה, לפיקוח על פועלם, להסמכה ולרישוי של בקרי תכן וביצוע בנייה, שהם אנשי המקצוע שישתלבו במכוני הבקרה.
- הקמת רשות מסמיכה – עוד קובע החוק כי יוקם מערך הסמכה של מכוני בקרה, תוך הגדרת סמכויותיו של הגוף שיהיה אחראי על הסמכת מכוני בקרה לבקרת תכן ולבקרת ביצוע של מבנים ותשתיות, ועל פיקוח על פעילותם של מכוני הבקרה.
- הסמכה כפולה של מכוני הבקרה – עוד קובע התיקון לחוק כי מכוני הבקרה שיפעלו לבקרת תכן וביצוע הבנייה יוסמכו בהסמכה כפולה. את ההסמכה יקבלו המכונים משני גופים: האחד הוא הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, והשני הוא אגף מכוני בקרה במינהל התכנון.
- קביעת מנגנון רישוי בנייה חדש – בשורה התחתונה, החידוש המרכזי והבולט ביותר הנכלל בתיקון 101 הוא הקמתם של מכוני הבקרה, שיחליפו את הגופים המעורבים כיום בהליך רישוי הבנייה בישראל. על ידי כך, התיקון לחוק משנה באופן מהפכני את הליך הרישוי. בעקבות יישום החוק, קבלנים המעוניינים לקבל היתר בניה ייזמו פניה למכון הבקרה ויגישו בקשה להיתר. בקשה זו תניע את מהלך הפעולה של הפקחים המורשים שמגישים שירות לכל הפונים למכון הבקרה.
מה כוללת פעולת הבקרה של מכון הבקרה?
עקב הגשת בקשה להיתר בנייה, "יוצמד" לפרויקט הבנייה הרלוונטי פקח מורשה מטעם מכון הבקרה, והוא ילווה את פרויקט הבנייה על כל שלביו. תוך כך יבצע הפקח בקרה על תכן הבנייה, כלומר יבחן את תוכניות הבנייה תוך הערכת סיכונים וזיהוי נקודות תורפה בהן. בנוסף, הבקר יבחן גם את ביצוע הבנייה, תוך בדיקה מדגמית של המבנים ותהליכי הבנייה, תוך שימת לב לדרישות החוק ולתנאים שנקבעו בהיתר הבנייה.
